​

רדיה

בכביש המחבר בין צומת עציונה למושב רדיה עקף אותה אמבולנס במהירות. הסירנות שהפעיל ייללו, ואורן האדום העז חתך את השמיים הבהירים. הסינסתזיה התעוררה ותמר חשה תחושת סכנה וגופה עבר למצב הישרדותי: ליבה האיץ פעימותיו, אישוניה התרחבו ושריריה התכווצו. היא אחזה בחוזקה בהגה. משהו קרה. היא לחצה על דוושת הגז והרכב טס קדימה

​

תמר החנתה את רכבה מול ביתו של אדם במושב ונכנסה פנימה. הבית היה ריק. היא פתחה במהירות את הדלת הצדדית המובילה למוסך וגילתה שהג'יפ לא עומד בחניה. קריאות חזקות עלו ממקום סמוך, מפירות את השקט האופייני למושב בשעת הבוקר המוקדמת. היא יצאה מהבית והתחילה לרוץ לכיוון מגדל המים הישן, עדיין לא יודעת שמה שהיא הולכת לגלות ישנה את חייה לתמיד.

היא כבר לא הציירת מברלין